מבזקי להבה:

עזרא פרק ט

א וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר–לֹא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת:  כְּתֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי, הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי, הַמִּצְרִי, וְהָאֱמֹרִי.  בכִּי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ, בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת; וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה–רִאשׁוֹנָה.  {ס}  ג וּכְשָׁמְעִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, קָרַעְתִּי אֶת-בִּגְדִי וּמְעִילִי; וָאֶמְרְטָה מִשְּׂעַר רֹאשִׁי, וּזְקָנִי, וָאֵשְׁבָה, מְשׁוֹמֵם.  ד וְאֵלַי יֵאָסְפוּ, כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל–עַל, מַעַל הַגּוֹלָה; וַאֲנִי יֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם, עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב.  ה וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב, קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי, וּבְקָרְעִי בִגְדִי, וּמְעִילִי; וָאֶכְרְעָה, עַל-בִּרְכַּי, וָאֶפְרְשָׂה כַפַּי, אֶל-יְהוָה אֱלֹהָי.  ו וָאֹמְרָה, אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי–לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי, אֵלֶיךָ:  כִּי עֲו‍ֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם.  ז מִימֵי אֲבֹתֵינוּ, אֲנַחְנוּ בְּאַשְׁמָה גְדֹלָה–עַד, הַיּוֹם הַזֶּה; וּבַעֲו‍ֹנֹתֵינוּ נִתַּנּוּ אֲנַחְנוּ מְלָכֵינוּ כֹהֲנֵינוּ בְּיַד מַלְכֵי הָאֲרָצוֹת, בַּחֶרֶב בַּשְּׁבִי וּבַבִּזָּה וּבְבֹשֶׁת פָּנִים–כְּהַיּוֹם הַזֶּה.  חוְעַתָּה כִּמְעַט-רֶגַע הָיְתָה תְחִנָּה מֵאֵת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, לְהַשְׁאִיר לָנוּ פְּלֵיטָה, וְלָתֶת-לָנוּ יָתֵד, בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ–לְהָאִיר עֵינֵינוּ אֱלֹהֵינוּ, וּלְתִתֵּנוּ מִחְיָה מְעַט בְּעַבְדֻתֵנוּ.  ט כִּי-עֲבָדִים אֲנַחְנוּ–וּבְעַבְדֻתֵנוּ, לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ; וַיַּט-עָלֵינוּ חֶסֶד לִפְנֵי מַלְכֵי פָרַס לָתֶת-לָנוּ מִחְיָה, לְרוֹמֵם אֶת-בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת-חָרְבֹתָיו, וְלָתֶת-לָנוּ גָדֵר, בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִָם.  {ס}  י וְעַתָּה מַה-נֹּאמַר אֱלֹהֵינוּ, אַחֲרֵי-זֹאת:  כִּי עָזַבְנוּ, מִצְו‍ֹתֶיךָ.  יא אֲשֶׁר צִוִּיתָ, בְּיַד עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים לֵאמֹר–הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ, אֶרֶץ נִדָּה הִיא בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת:  בְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל-פֶּה–בְּטֻמְאָתָם.  יב וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל-תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם, וּבְנֹתֵיהֶם אַל-תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם, וְלֹא-תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם, עַד-עוֹלָם–לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וַאֲכַלְתֶּם אֶת-טוּב הָאָרֶץ, וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם, עַד-עוֹלָם.  יג וְאַחֲרֵי, כָּל-הַבָּא עָלֵינוּ, בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים, וּבְאַשְׁמָתֵנוּ הַגְּדֹלָה:  כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ, חָשַׂכְתָּ לְמַטָּה מֵעֲו‍ֹנֵנוּ, וְנָתַתָּה לָּנוּ פְּלֵיטָה, כָּזֹאת.  יד הֲנָשׁוּב, לְהָפֵר מִצְו‍ֹתֶיךָ, וּלְהִתְחַתֵּן, בְּעַמֵּי הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה:  הֲלוֹא תֶאֱנַף-בָּנוּ עַד-כַּלֵּה, לְאֵין שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה.  {פ}
טו יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, צַדִּיק אַתָּה–כִּי-נִשְׁאַרְנוּ פְלֵיטָה, כְּהַיּוֹם הַזֶּה; הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵינוּ, כִּי אֵין לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ עַל-זֹאת.  {פ}

השאר תגובה

כתובת הדואר שלך לא תפורסם.שדות חובה מסומנים *

*