מבזקי להבה:

שוב התקשורת מסיתה בהנחיית הרפורמים: מצעד השנאה

מצעד השנאה
זה קורה בכל יום חמישי במרכז ירושלים. עשרות פעילי להב”ה יוצאים לצעדה מכיכר ציון, לבושים בחולצות שחורות הם צועקים סיסמאות גזעניות נגד ערבים. בחסות האווירה הזו הותקפו באזור עשרות ערבים בחודשים האחרונים. כמעט בכל המקרים התיקים נסגרו מחוסר ראיות. כך זה נראה מבפנים
יעל פרידסון | צילומים: אוהד צויגנברג   19.09.16

חמישי בלילה במרכז ירושלים, השעה קרוב לחצות. שני נערים יושבים עם בירות באחת הסמטאות, לא רחוק מכיכר ציון. לפתע ניגשים אליהם כמה נערים אחרים שעוברים בסמוך וחוקרים אותם למעשיהם. עוד לפני שהם מספיקים להשלים את התשובה, גזר הדין כבר ניתן: המבטא מלמד ששני הנערים הם ערבים, והחבורה מסתערת עליהם בקללות. אחד נמלט במהירות, השני נופל וסופג אגרופים ובעיטות. “ערבי זבל, תעוף מהעיר שלנו”, הם אומרים לו. העיר שלהם.

 

אחרי דקות אחדות, גם הנער השני מצליח להימלט, והחבורה צוהלת ושמחה ממשיכה הלאה. הם מחפשים עוד קורבן, מסמנים עוד איקס על החגורה. שני הנערים האלה, כך נראה, כבר לא יחזרו לבלות במרכז העיר, “בטריטוריה של פעילי להב”ה”. והפעילים, מצידם, ערב רב של כהניסטים, נוער שוליים חרדי וחברי לה־פמיליה, יכולים לרשום לעצמם ניצחון.

 

זה קורה כבר תקופה ארוכה במרכז העיר. צעדה שבועית של נערי גופשטיין, שעל פי העדויות — וגם מראה עיניים — מסתיימת ברוב המקרים בהסתה ואלימות מילולית, ולעיתים גם באלימות פיזית כלפי צעירים פלסטינים תושבי מזרח העיר. בשנתיים האחרונות תועדו כבר יותר מ־20 מקרים של תקיפת פלסטינים באזור, וברשויות האכיפה מתקשים לעשות לזה סוף.

האשמה: דיבר בערבית

 

טומי חסון סיים את העבודה שלו באחת עשרה בלילה במלון ג’רוזלם גולד, ליד התחנה המרכזית בירושלים. הוא צעד לכיוון תחנת האוטובוס ודיבר עם חבר ממזרח ירושלים בערבית, כשהם עברו ליד חבורה של כעשרה צעירים יהודים. אלה שמעו שהוא מדבר ערבית וזרקו לעברו פחית. חסון התעלם. דקות לאחר מכן הם תקפו אותו במכות ובבקבוקי זכוכית. העובדה שהוא בכלל צעיר דרוזי ששירת בצה”ל בבית הנשיא לא הפריעה להם. הם שמעו אותו מדבר ערבית והתנפלו.

 

לבסוף הוא הצליח להימלט ולהגיע לתחנה המרכזית, שם טופל ופונה לבית חולים עם חבלות וחתכים. במקרה של חסון, בעל קיוסק סמוך הזעיק את המשטרה מיד לאחר התקיפה, אך זו לא תועדה במצלמות אבטחה. מיד לאחר המקרה נעצרו מספר חשודים והמשטרה המליצה להעמיד אותם לדין. על אף שחסון הוכר כנפגע פעולות איבה על ידי הביטוח הלאומי, בשבוע שעבר הודיעה פרקליטות מחוז ירושלים — כשנה וחצי לאחר התקיפה — כי התיק נסגר מחוסר ראיות.

 

המקרה הזה לא היה הראשון ולמרבה הצער גם לא האחרון. הוא פשוט זכה ליותר תהודה, משום שחסון אינו פלסטיני אלא דרוזי. בשנים האחרונות אירעו מספר רב של תקיפות ערבים על ידי יהודים בירושלים. בחלק מהמקרים המשטרה עצרה חשודים, אך כמעט אף אחד מהם לא הסתיים בהעמדה לדין של התוקפים.

 

כך, למשל, הותקפו בשנה האחרונה שני נהגי אוטובוס בשני מקרים שונים, אך לא הוגשו כתבי אישום. לאחר שבית”ר ירושלים הפסידה לקבוצת בני סכנין במאי האחרון, תקפו אוהדי בית”ר את נדווה ג’אבר, תושבת אבו גוש שנסעה במכונית במקום יחד עם בנותיה. תקיפות אחרות כלל לא מדווחות למשטרה.

 

 

ohad_z ()

ohad_z

איפה המשטרה?

קשה להאמין שהמשטרה הייתה פועלת כך במצב הפוך, שבו יהודי היה מותקף על ידי ערבים. אך למקום התקיפה יש משמעות גדולה. מדי יום חמישי מתכנסים פעילי ארגון להב”ה בכיכר ציון, שם הם מקימים דוכן מאולתר ומחלקים פליירים לעוברים והשבים נגד התבוללות. בהמשך הלילה הם מסתובבים בעיר בחבורות, לבושים בחולצות שחורות של ארגון להב”ה וקוראים קריאות כמו “מוחמד מת” ו”כהנא צדק”. כך היה גם ביום חמישי האחרון, כשהגענו לכיכר.

 

במרכז הרפורמי לדת ומדינה, שעוקב אחר הפעילות שלהם, רואים קשר מובהק בין הפעילות של להב”ה ובין התקיפות של הערבים בירושלים. כך למשל, שלושה פעילים של להב”ה הציתו ב־2014 את בית הספר הדו־לשוני בירושלים וריססו שם כתובות נאצה. לאחר הפיגוע סמוך לשער שכם, במוצאי חג הסוכות לפני כשנה, עשרות צעירים ובהם פעילי להב”ה היכו עובדים ערבים במתחם ממילא הסמוך למרכז העיר. ביולי האחרון תקפו כחמישה צעירים שלבשו חולצות של להב”ה צעיר ערבי במדרחוב בן יהודה.

 

“להב”ה זה ארגון שאנחנו עוקבים אחריו מאז 2009 ואנחנו רואים אצלם שיטות עבודה עקביות נגד ערבים”, אומרת הרבה נועה סתת, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה. “בחמישי בערב יש מיעוט מבוגרים והרבה קטינים וצעירים במצוקה שמוסתים נגד ערבים. הצעדות והקריאות שלהם נגד ערבים יוצרים אווירה של פחד וטרור במרכז העיר נגד הערבים. להב”ה מציגים את עצמם כארגון שפועל נגד התבוללות, אבל בישראל יש יותר נשים שמתחתנות עם גברים מתאילנד מאשר עם ערבים. זו תופעה כל כך שולית וארגון להב”ה מנסה להלך אימה על הציבור הישראלי. מעדויות שאנחנו מקבלים מערבים הם נמנעים להגיע לאזור כיכר ציון בסופי שבוע מחשש שהם יותקפו”.

 

האווירה האלימה משפיעה גם על בעלי עסקים בירושלים, שמתקשים למצוא עובדים ערבים שיסכימו לעבוד בסוף השבוע מחשש מאלימות של אנשי להב”ה. “הווליום עולה בחודשי הקיץ, לא רק בסופי שבוע”, מספר אבי, מנהל בית קפה במרכז העיר. “באופן כללי יש עלייה באלימות, בגלל שמאות בני נוער מסתובבים משועממים ושותים, והראשונים שהם פורקים עליהם את השעמום הם הערבים, אבל לא רק. בשנה האחרונה, עם כל פיגועי הסכינים, היה קשה למצוא עובדים ערבים והמתח מורגש במיוחד בסופי שבוע, כשמסתובבים החבר’ה של להב”ה. זו אווירה מפחידה שמרתיעה את העובדים שלי”.

 

במרכז הרפורמי מפנים את האצבע המאשימה כלפי יו”ר ארגון להב”ה, בנצי גופשטיין, שלדבריהם מוביל את ההסתה ואת הצעירים. “בתקופות שגופשטיין לא הגיע לכיכר ציון, כשהוא היה במעצר בית והחלים מניתוח, ראינו שהאלימות ירדה”, אומרת סתת. “הוא עובד עם נוער שמשוטט במרכז העיר, נותן להם תחושת שייכות ומנצל אותם לקידום האידיאולוגיה הגזענית שלו”.

 

עד כה הגיש המרכז למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה מעל 25 תלונות על התבטאויות של גופשטיין וכ־50 תלונות על פעילי להב”ה. בין ההתבטאויות שבגינן הוגשה תלונה: קריאתו של גופשטיין לשרוף כנסיות בפאנל בישיבת וולפסון ביולי 2015, אמירותיו נגד מצעד הגאווה בקיץ האחרון והגדרת נוצרים כערפדים מוצצי דם לפני חג המולד האחרון. בגלל שמדובר בעבירות של חופש הביטוי, המשטרה זקוקה לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה כדי לפתוח בחקירה ולהגיש כתבי אישום. לדברי סתת, התלונות הוגשו לפני יותר משנה, אך הם עדיין לא קיבלו תשובה. ביום חמישי הקרוב מארגן המרכז הרפורמי עצרת מחאה לדו־קיום בירושלים, תחת הכותרת “משחררים את ירושלים מלהבת השנאה — כי אנשים אחים אנחנו”. “פעילי להב”ה פועלים, במסווה של מאבק בהתבוללות, להגברת השנאה והאלימות נגד ערבים וזאת באמצעות הסתה בלתי פוסקת ברשתות החברתיות ובדוכן בכיכר ציון בירושלים”, אומר יו”ר תג מאיר, גדי גבריהו. “נערים תמימים נופלים קורבן ללאומנות ולגזענות של פעיל הימין הקיצוני בנצי גופשטיין, שמתנער מהם רגע אחרי שהמשטרה לוכדת את מבצעי הפשעים. בשעה שגופשטיין יושב בטוח בביתו, הורי הנערים מבקרים אותם בבתי הכלא ותושבי ירושלים משלמים את מחיר השנאה וההסתה של מנהיגי הכנופיות. הגיע הזמן לסגור את דוכן להב”ה בכיכר ציון ולהעמיד את גופשטיין לדין באשמת הסתה והמרדה”.

 

גופשטיין מצידו דוחה את הטענות. “כל הפעילות שלנו היא חוקית, ומאז שאנחנו נמצאים שם האווירה במרכז העיר יותר שקטה”, הוא הגיב. “אנחנו מסתובבים בעיר ומונעים הטרדות מיניות של יהודיות, ורק השבוע ראינו את האונס של יהודייה על ידי ערבי במרכז העיר. אנחנו מסתובבים שם בליווי צמוד של המשטרה ושל פעילי שמאל שעוקבים אחריי ואחרי אנשי להב”ה. שום פעילת אלימה לא נמצאה, וככל הידוע לי לא נעצרו פעילי להב”ה. חבל שהתנועה הרפורמית, במקום לפעול נגד האלימות האמיתית בירושלים, פועלת נגדנו. אם התנועה הרפורמית נגדי סימן שאני בדרך הנכונה”.

 

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: “הפרקליטות רואה בחומרה רבה פרסום דברי הסתה לאלימות, לטרור ולגזענות, כמו גם גילויי אלימות מכל סוג שהוא על רקע גזעני או לאומני, ובהתאם לכך היא פועלת בנחישות נגד גילויים מסוג זה מכל קצוות הקשת בחברה הישראלית, ללא הבדלי מוצא, דת או לאום. הגשת כתבי אישום נעשית אך ורק בהתאם לתשתית הראייתית והמשפטית שגובשה, ולעניין הציבורי שבהעמדתו לדין של החשוד. התמשכות הטיפול בתיק ארגון להב”ה נובעת, בין היתר, מכך שמדובר בתיק מורכב מבחינה ראייתית וכן משום שעלה צורך לערוך בו השלמות חקירה”.

 

מהמשטרה נמסר בתגובה: “המשטרה מבצעת פעילות נרחבת, גלויה וסמויה, במרכז העיר, במטרה לשמור על הסדר הציבורי וביטחון הציבור. הפעילות מתבצעת באופן שוויוני וללא משוא פנים, במסגרתה עוכבו ונעצרו פעילי ימין שתקפו וקראו קריאות הסתה, החומר בעניינם הועבר לבחינת התביעות/הפרקליטות”. •

http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4856414,00.html

 

השאר תגובה

כתובת הדואר שלך לא תפורסם.שדות חובה מסומנים *

*