גם אני בן-אדם, לא תת-אדם

בתגובות שלהם כנגד התכנית של צופית גרנט על להב"ה לא הייתה טענה כלפי מה ששודר שם. הטענה העיקרית הייתה על זה שצופית התייחסה אלי ואל אשתי ענת כאל בני אדם

סגן השר יאיר גולן הכריז על מתיישבי חומש כ'תתי אדם'. כמובן, הוא לא התכוון רק למתיישבי חומש, אלא לכל המתנחלים ולאלה שחושבים כמותם. אותו אחד שזיהה לפני שנים תהליכים, משתמש היום ממש במילים של הנאצים ימ"ש. אבל יאיר גולן לא לבד. יש הרבה שחושבים כמותו. אלא שהם, בניגוד אליו, קצת יותר חכמים, ולכן הם אינם מתבטאים באמצעות מילים כאלה.

כולנו קראנו אותם בתגובות שלהם כנגד התכנית של צופית גרנט על להב"ה (מקווה שראיתם, אם לא, פנו לכם שעה וצפו). לא הייתה להם טענה כלפי מה ששודר שם. הטענה העיקרית הייתה על זה שצופית התייחסה אלי ואל אשתי ענת כאל בני אדם, שהיא הייתה מוכנה לשמוע אותנו, לראות עם מה אנחנו מתעסקים ביום יום.

אני לא מצפה שהמוני בית ישראל יזדהו עם הדעות שלי בכל דבר. אני יודע שגם רבים מקוראי מצב הרוח לא מסכימים איתי על כל דבר, אבל חשוב לי שאוכל להגיד את דעתי כמו כל אחד אחר במדינה. כאשר לפני שנה פנו אלינו מההפקה של צופית לעשות תכנית עלינו ועל להב"ה, ביקשתי רק דבר אחד – תשמעו אותנו, תתנו לנו מספיק זמן להעביר את המסרים שלנו ואל תעוותו את הדברים. אתם לא חייבים להסכים, אבל תשמעו ותראו את הבעיות הקשות אתן אנו מתמודדים. וכך היה. הצוות וצופית אכן היו הוגנים.

וזה בדיוק מה שהפריע לכל אנשי השמאל. למחרת התכנית, כל מדורי ביקורת התקשורת בעיתונים כתבו נגד צופית. בטוויטר בהנחיית יריב אופנהיימר פצחו כולם במלחמה נגד התכנית. ענת סרגוסטי, אותה אחת שלפני הרבה שנים, הרבה לפני שערפאת ימ"ש היה לגיטימי, כשהיה ראש הארגון לשחרור פלסטין, שבהוראתו הישירה נרצחו יהודים, סכנה את חייה ביחד עם אורי אבנרי רק כדי 'לזכות' לשבת ולצחקק עם אותו ערפאת – תקפה את צופית על כך שהעיזה לראיין את 'אשתו של בנצי גופשטיין'. ערפאת בעיניה איננו תת-אדם, ענת גופשטיין – כן.

אותם אנשים, שרוממות חופש הביטוי בגרונם, כל עוד שמדובר באלה שהחרבות בידם להרוג יהודים, יצאו נגד מתן הבמה לנו ולבעיה הקשה כל כך של נערות וילדות שמנוצלות בידי ערבים. הם אלה שחסמו אותי בכל דרך אפשרית. חסמו לי את הדרך להתמודד לכנסת, סגרו לי את הפייסבוק, היוטיוב, האינסטגרם, הטוויטר והטיקטוק.

כאשר אנחנו פונים לכתבת ומביאים לה סיפור מזעזע על קטינה שנאנסה במוסד של משרד הרווחה, היא לא מוכנה לפרסם, מכיוון שלהב"ה קשורים לעניין. הם נלחמים על חופש הביטוי של שונאי ישראל, אבל אלינו הם מתייחסים כאל תתי-אדם. והכל מתוך פחד מהאמת. הם רועדים מכך שהציבור הרחב ישמע את הדעות שלנו. הם לא רוצים שנבלבל אותם עם העובדות על הפשעים ה'לאומניים' של הערבים. השאיפה שלהם – שנהיה עם ככל העמים ושההתבוללות תהיה דבר לגיטימי במדינת ישראל, וכל מי שמעז לדבר נגד ההתבוללות – מוקע מיד כגזען.

ובדיוק מכאן נובעת החשיבות הגדולה בתכנית של צופית. היא באה עם נכונות לשמוע, לא להסכים עם הכל כמובן. עם רוב הדברים שלי היא לא הסכימה ואמרה את זה, אבל גם היא עמדה פעורת פה על הצלת בנות ישראל שאנחנו עושים. ועל הגינותה הם לא מוכנים לסלוח לה. תודה, צופית, על ההגינות, ושוב תודה, שדרכך יכולים כולם לראות את הצביעות של אלו המדברים על תתי-אדם.

פורסם בעלון השבת "מצב הרוח"